חמוטל, זבודה ונחושתא
נחושתא בת אלנתן
“בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם." מלכים ב כד 8
חמוטל בת ירמיהו, אשת יאשיהו
"בֶּן-עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חֲמוּטַל בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. " מלכים ב, כג 31
זבודה בת פדיה, אשת יאשיהו
חמוטל, זבודה ונחושתא היו הנשים של המלכים האחרונים ביהודה.
ברקע הסיפור שלהן שתי אימפריות, מצרים ובבל והשפעותיהן על ממלכת יהודה הקטנה.
חמוטל וזבודה היו נשותיו של יהואחז, בניהן מלכו אחרי מותו.
חמוטל מוצאה ממלכת יהודה והיא פרו בבלית.
זבודה מוצאה ממלכת ישראל שנחרבה, והיא פרו מצרית.
לזבודה נולד יהויקים (אליקים) הבכור, לחמוטל נולדו יהואחז וצדקיהו.
לאחר מות יאשיהו נבחר ע"י 'עם הארץ' דווקא יהואחז (בן חמוטל ובהשפעתה) הצעיר יותר למשך 3 חודשים בלבד, הוא הודח ע"י המצרים, פרעה נכו.
במקומו הומלך ע"י המצרים יהויקים (בן זבודה) למשך 11 שנים, לענין סופו יש סתירה (ראו בהמשך).
אחריו הומלך בנו יהויכין ע"י מצריים (שתקופה קצרה אח"כ איבדה את כוחה לבבל) והוגלה בגלות יהויכין ע"י הבבלים אך לא הומת.
נחושתא היתה אשת יהויקים, אם יהויכין.
אחרון מלכי יהודה היה צדקיהו (מתניה), בנה הצעיר של חמוטל, ע"י מלך בבל נבוכדנצר ה II, צדקיהו מרד בבבל, נמלט נתפס בניו נשחטו לנגד עיניו יחד עם נכבדי יהודה, עיניו נוקרו.
זרעם של יהואחז וצדקיהו בני חמוטל נכרת.
יהויכין שהוגלה לבבל ולא הומת, אחרון המלכים מצאצאי דוד, גם בגלותו כונה מלך יהודה, היה מי שמצאצאיו חודשה מלכות דוד. זרובבל שעמד בראש העולים לבנות את ביהמ"ק השני היה מצאצאי יהויכין.
תקציר 4 המלכים האחרונים בממלכת יהודה לפני הגלות:
יהואחז היה הראשון מבין 4 ממלכי יהודה האחרונים, אחרי מות יאשיהו אביו, היה פרו בבלי, מלך במשך 3 חודשים.
יהואחז הוזמן ע"י פרעה נכו לרבלה אסר אותו, והוא נכלא במצרים שם מת.
במקומו, מינה פרעה נכו את אליקים (בן זבודה ויאשיהו) למלוך ושינה את שמו ליהויקים.
יהויקין בנם הבכור של יאשיהו וזבודה משוייך לזרם הפרו מצרי. יהויקים אשר מלך 11 שנה סופו לא ברור בשל גרסאות שונות במלכים ובדברי הימים, לפי דברי הימים וגם לפי כרוניקה הבבלית הוא נלקח לבבל כאסיר אך לפי מלכים הוא מת בירושלים ונקבר לצד אבותיו (ישנן גם סתירות לענין מקום קבורתו, בתרגום השבעים, הוא נקבר ב׳גן עוזה׳, משמע מחוץ לחומות ירושלים).
יהויכין בנו, מלך אחריו למשך שלושה חודשים, יהויכין הסגיר עצמו לבבל והוגלה ע״י נבוכדנצר הII ב׳גלות יהויכין׳ יחד עם כל האליטות של יהודה.
לפי הרד״ק, שלום בן יאשיהו הוא יהויכין.
מעמדו המלכותי של יהויכין כמלך יהודה, נשמר גם בגלות, קרי בתקופת שלטונו של צדקיהו, כך הוא מכונה בתעודות של אספקת מזון לגולים מארמון נבוכדנצר.
זרובבל בן שאלתיאל, נכדו או נינו של יהויכין, היה אחד ממנהיגי שיבת ציון, מי שבנה את בית המקדש השני.
אגב, בנצרות, זרובבל הוא אחד מאבותיו של יוסף הנגר בעלה של מרים אם ישו, גם כאן, בהקשר של המשך שושלת בית דוד.
סדר המלכים בסוף ממלכת יהודה:
יהואחז בן חמוטל ויאשיהו (שלושה חודשים),
יהויקים (אליקים) בן זבודה ויאשיהו (11 שנים),
יהויכין (שלום) בן נחושתא ויהויקים (שלושה חודשים),
צדקיהו בן חמוטל ויאשיהו (11 שנים).