סיפור האישה החכמה מתקוע הנו אחד מתוך קובץ סיפורים על מלכות דוד, בסוף ימיו, לאחר רצח אוריה החיתי, בעלה של בת שבע, רצף סיפורים המתארים התדרדרות כעין קללה אשר רובצת על דוד ועל מלכותו מאז. סיפור זה מהווה הקדמה למרד אבשלום, מסביר כיצד חזר אבשלום למרות שרצח את אחיו הבכור, וכיצד שכנע יואב את דוד, לחון את בנו ולהשיבו.  לדעת קרמודי¹, רצח אוריה החיתי, והניאוף עם בת שבע החלישו את מעמדו המוסרי של דוד, משום כך, לא העניש דוד את אמנון על אונס תמר ואפשר לאבשלום לרצוח את אמנון ולקחת את החוק לידיים, סיפור זה העומד כרקע לסיפורנו, מעמיד את האישה התקועית בעמדה חזקה מול דוד, למרות מעמדה הנחות.
הרקע לסיפור האישה התקועית, מתחיל בסכסוך בין אמנון ואבשלום בניו של דוד, על אונס תמר, אבשלום רוצח את אמנון ובורח לגשור, אל סבו, תלמי בן עמיהוד מלך גשור, שם היה שלוש שנים, "וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, לָצֵאת אֶל-אַבְשָׁלוֹם:  כִּי-נִחַם עַל-אַמְנוֹן, כִּי-מֵת." (שמ"ב יג 39), דוד שהתנחם כבר על מות אמנון בנו, מתגעגע לאבשלום והיה רוצה להחזירו ², אך אין הוא יכול לעשות זאת שכן אבשלום רצח את אמנון, מתוקף העובדה שדוד המלך, הוא הסמכות השיפוטית העליונה, ואילו היה נותן חנינה לאבשלום, דם אמנון היה על כסא דוד³.
יואב, שר צבאו של דוד היה ער למצבו הנפשי של המלך, ואולי גם מתוך דאגה לעתיד מלכות דוד, בהניחו שאבשלום הוא הראוי ביותר מבין בניו למשול, מגלה נאמנות ומנסה לעזור, ומבין שעליו להביא בפני המלך טיעון משפטי ניטרלי חיצוני, באופן הזה יעזור לדוד לצאת מן הסבך אליו נקלע.

לשם כך, הוא שוכר את שירותיה של שחקנית מקצועית, חכמה, מוכשרת וכזו שניחנה בכושר האלתור, יואב מנחה את האישה בדיוק מה ללבוש, כיצד לנהוג ומה לומר, האישה התקועית לובשת בגדי אבלות, נוהגת מנהגי אבלות ומציגה בפני המלך את המקרה שלה, המהווה 'משל משפטי'⁴ – סיפור מעשה ריאליסטי הנוגע בהפרת חוק, המושמע לאוזני בעל עבירה דומה, מבלי לעורר חשד,  במטרה שהשומע יחרוץ את דין עצמו מבלי לדעת, התנאי ההכרחי להתגשמות שלב זה של חריצת הדין, הוא אם בעל החטא, השומע, לא יחשוד בקשר שבין המשל המסופר לו לסיפורו האישי (אצל סימון).
העובדה שהמשל המשפטי מסופר כסיפור ריאלי על אנשים אמיתיים, ולא משל על חיות ומתוך עולם הטבע, מרחיק עוד יותר את הקשר שבין המשל לבין המקרה האמיתי. "המשל המשפטי" הינו משל במסווה שנועד להערים על הקשר שבינו לבין שומע הסיפור, ובכך לאפשר לו לשפוט את עצמו ע"פ אותם קריטריונים ששפט את זולתו.

לפי המשל אותו מציגה האישה התקועית, היא אלמנה, לאחר מות בעלה נותרו לה שני בנים, הבן האחד הרג את אחיו, והמשפחה המורחבת מבקשת להרוג את הרוצח לפי דין גאולת הדם⁵, אם תאבד האם גם את בנה השני, הנותר, לא יוותר יורש ובית האב יכרת.  דוד בתחילה מבטיח לשקול את הנושא ולהודיע את החלטתו מאוחר יותר, האישה שמבינה שדוד חושש שדמי הנרצח יחולו עליו, לוקחת על עצמה ועל בית אביה את העוון, בכך משחררת את המלך מחובת ענישת הרוצח. ודוד מבטיח לטפל בכל מי שעשוי לפגוע בבנה או בה עד שיקבל את החלטתו.
האישה החכמה, לא מסתפקת בדחיית ההחלטה של המלך ובהבטחה להגנה, וממשיכה בנאום שלה בבקשה לקבל חנינה מיידית בטענה, שאלוהים לא היה רוצה שבנה הנותר ימות מגואל הדם, ודוד נשבע "חַי-יְהוָה, אִם-יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ, אָרְצָה" (11).
האישה החכמה ממשיכה ללחוץ את המלך, ומזכירה בעקיפין את אבשלום בן דוד מבלי להזכיר את שמו, תוך שהיא מסבירה מדוע היא חרדה, שכן רבים אמרו לה כי אין תקווה שהרי אפילו במקרה אבשלום, בנו, פסק דוד לחומרה, בכך היא מעמידה את המלך על משמעות התחייבותו אליה בזיקה אל בנו שלו.

דוד מבין שיד יואב בדבר ושואל אותה על כך, האישה לא מכחישה עובדה זו אך מסבירה את מניעיו של יואב לזכות.
הסיפור מסתיים בהשבת אבשלום מגשור (כא-כג).

בסיפור מסתתר עימות בין הכרעת המלך במקרה המובא לפניו לבין מנהג גאולת הדם, אשר במקורו נועד להגן על המשך קיומה של משפחה אחת מפני פגיעה של המשפחה הרחבה של כל מי שבעל קשר דם ⁶, במקרה זה מנהג גאולת הדם עשוי להביא להשמדת בית אב, ולהותיר אלמנה שכולה מכל בניה.משל זה, מזכיר בדפוסו שני משלי משפטים מבויימים אחרים, משל כבשת הרש (שמ"ב יב), ומשפט שומר השבוי שהניח לו להמלט (מל"א כ), בשלושת המשלים, העמדת מקרה בדוי בפני מלך ישראל, המלך חורץ משפט לעניינו של זה אך יוצא עומד לדין במשפטו שלו לאחר שמציג המשל / משפט מעיד על האנלוגיה שבין המשל לאירוע מחייו האישיים של המלך.

האישה התקועית היא אישה חכמה ומפולפלת, היא הצליחה להתגבר על כל הקשיים, והיא מובילה את דוד שלב אחר שלב, בערמה ובחוכמה בדיוק אל המקום אליו היא רוצה. הכרעת המלך במשפט זה תהיה גורלית לעניינו האישי, בכך שיהא עליו לדון את עצמו על פי אותם הקריטריונים.  היא ניחנה בכישרון משחק, בכושר דיבור, היא מתבטאת בנימוס המתאים לחצר המלוכה, היא אמנם שלוחת יואב אשר שם הדברים וההנחיות בפיה, אך היא עומדת מול דוד, מול שאלותיו, מגיבה למענה שלו, ולא מותרת עד אשר מצליחה להשיג את המטרה לשמה נשלחה.

הערות שוליים ומקורות

1. D. L. Carmody, 1988, Biblical Women –Contemporary Reflections on Scriptural Texts, New York, pp. 44-48
2.  ישנה גם הפרשנות של המלב"ים לפסוק זה, שהיא הפוכה למקובל במחקר לפיה דוד ביקש להרוג את אבשלום על רצח אמנון, הוא מפרש את המילה "ותכל" כ"מנעה" כמו בדברי דוד לאביגייל "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ, אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי" – מנעת אותי לבוא בדמים ולהרוג את נבל, כך הוא מחבר פסוק זה לסיפור שמגיע אח"כ על האישה התקועית אשר בחוכמתה מנעה מדוד להרוג את אבשלום, ובהתאם יואב שיודע שדוד רוצה להרוג את אבשלום מנסה למנוע את רצח יורש העצר לכן יוזם את סיפור המשל.
3. גרציאל, מ., אצל: אברמסקי, ש., גליל, ג., (עורכים) 1989, שמואל ב', 'עולם התנ"ך, ירושלים, עמ' 128-130.
4. משלים משפטיים נוספים: משל כבשת הרש (שמ"ב יב 1-14), שומר השבוי (מל"א כ 35-43),  משל הכרם (ישע"ה ה' 1-7), ומשל הגרושה שנתגרשה גם מבעלה השני (ירמ' ג', 1-5), המאפיין את כולם סיפור מעשה בפני בעל החטא / עבירה, וזה חורץ את דין עצמו כהשלכה של הנמשל למקרה הפרטי שלו. אצל:
   Simon U., (1967),The Poor Man's Ewe-Lamb An Example of a Juridical Parable, Biblica, Vol 48, No. 2, Peeters Publishers, PP. 220-221
5. לא ניתן להתעלם מהזיקה בין סיפור זה לסיפור קין והבל, שני אחים רבים בשדה ואין מציל, האחד מומת, והאחר עומד מול סכנת גאולת הדם, גלות קין מול גלות אבשלום לגשור, הזיקה הזו יוצרת אולי ביקורת כלפי אבשלום ואף כלפי יואב.
6. הפעם הראשונה שמוצג נוהג גאולת הדם היא בסיפור קין והבל