אבישג השונמית

״וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ״ מלכים א, א׳ א

“ וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ.  וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.  וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד-מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ." מלכים א א 1-4

משמעות השם אבישג –
השם הוא יחידאי המקרא.

השם מורכב מהמילה אבי (המייצג אלוהות) והמילה שג שפירושה אינו ברור

השונמית – מהעיר שונם, הנמצאת בנחלת יששכר, עמק יזרעאל (אשר נכבש ע"י דוד).

ספר מלכים פותח בסוף ימיו של דוד, הוא מתואר כאיש זקן וחולה, קר לו ולא מצליחים לחמם את גופו, בנקודה זו דוד מלך על ישראל כבר 40 שנה, ידע מלחמות לרוב וכיבושים רבים, לדוד גם נשים רבות בנים ובנות, עושר גדול וממלכתו גדלה מאוד מאוד בימי חיו, מול כל אלה עומדת זיקנתו המרה ובדידותו.

עבדיו מציעים, למצוא נערה בתולה, שתהיה לסוכנת ותחמם את גופו הקר.

במילים 'שָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ' יש זיקה למשל נתן הנביא, אל דוד במשל כבשת הרש, על לקיחתו את בת שבע לו לאישה מאוריה החיתי, "מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי-לוֹ כְּבַת." שמ"ב ב יב 3.

תגובתו של דוד לא נשמעת. ועבדיו מוצאים לו את אבישג השונמית.

אל תוך הריק הזה שנוצר בשלטון הממלכה בשל מצבו של דוד נכנס אדוניה בן חגית, כידוע, בכורו של דוד, אמנון, נרצח ע"י אבשלום בשל אונס תמר, אבשלום מצא את מותו בשל המרד שעשה על אביו, וכאן תאוות השלטון של אדוניה נשמעת, אליו מצטרפים יואב בן צרויה, שר צבאו של דוד, ואביתר הכהן ובני המלך האחרים פרט לשלמה, לעומתם המתנגדים להמלכת אדוניה, בניהו בן יהוידע, ועמו קבוצת גיבורים, צדוק הכהן, נתן הנביא, כל אלה יכוונו להמלכת שלמה.

עם מות דוד, אדוניה מבקש לעצמו את אבישג השונמית לאישה, בכך יוכיח את חזקתו על המלוכה, שלמה החכם, מבין את כוונת אדוניה, ופועל להריגת יואב בן צרויה, שמעי בן גרא, משלח את אביתר הכהן, וכן את אדוניה אחיו. המגמה בסיפור המתואר בספר מלכים מעידה על כך שסיפור זה נכתב על ידי סופרי המלך שלמה, במטרה להצדיק מעשיו אלה.

בספר דברי הימים, מוצג תיאור סוף ימיו של דוד בצורה אידאלית, שם דוד המליך את שלמה, אין אזכור לזקנתו הקשה של דוד, אין אזכור למאבקי הירושה, דוד הזקן מוצג כאיש חזק ומשפיע, דוד נואם בפני גדולי העם על בניין המקדש כצוואתו, ואת בחירת שלמה למלוך כבחירת האל בעצמו, בידיו מופקדת תכנית בניית המקדש.

זקוביץ בספרו, דוד מרועה למשיח (עמ' 76-77), רואה במעשה אבישג השונמית, כמהווה חלק מסיפור שקיעתו של דוד בימיו האחרונים, מעין בבואה למעשה דוד הצעיר, אשר הובא אל חצר שאול המלך כדי לנגן לפניו בכינור. זקוביץ פורט את נקודות הדמיון בין הסיפורים: בשני הסיפורים עבדי המלך מציעים את הפתרון, בסיפור שאול – "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי-שָׁאוּל אֵלָיו  … יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר" (שמ"א טז 16-17) בסיפור דוד – "וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ." מל"א א 2), בשני המקרים סיום העצות מדגיש כי בכוח הנערה/ה לפתור את הבעיה, גם הנער (דוד) וגם הנערה – הנמצאים, מתוארים כיפים מאוד, ושניהם עומדים לשרת את מלכם.
מול נקודות הדמיון, זקוביץ מתאר גם את ההבדל שבין שני הסיפורים, שאול סובל מפגע אשר משלח בו אלוהים, דוד סובל מפגעי הזיקנה, שאול מביע הסכמתו להצעת עבדיו ואילו דוד שותק, דוד עתיד לרשת את אדוניו ולשבת בכסאו ואילו אבישג לא תהא אשת המלך הבא. "יצירת הבבואה בין שני סיפורי המסגרת – נעורי דוד וזיקנתו – מעוררת מחשבות נוגות. התקוה, האופטימיות נוכח דמותו של דוד הצעיר, מתפוגגת מול קלסתר פניו של דוד הקשיש. דוד הזקן אינו טוב משאול הזקן … דוד שלא ידע מחסור בנשים בעוד כוחו עימו – זקוק עתה לשירותיה של סוכנת אשר תחממו, משום שעורר עליו חמת אדם, חמת נשים, והדברים עוד יתלבנו בהמשך" (זקוביץ, שם)

ישנה מסורת המזהה את אבישג השונמית בדמות השולמית משיר השירים, וכן, בתרגום השבעים לשיר השירים, השולמית, היא השונמית וכך נכתב כינויה.

אצל חז"ל
פרקי דרבי אליעזר 

בא וראה מאלישע בן שפט שלא היתה אשה יכול להסתכל בפניו שלא תמות, והיה הולך מהר להר וממערה למערה, והלך לשונם וקבלתו אשה גדולה בכבוד גדול, אחותה של אבישג השונמית, אשתו של עדוא הנביא, וקבלתו בכבוד גדול, אמרה האשה לבעלה, איש האלקים הזה קדוש אין אשה יכולה להסתכל בפניו שלא תמות, שנאמר (מ"ב ד') נעשה נא עליית קיר קטנה, וכל פעם שהוא עובר יסור אל העליה, ובנו והכינו והתקינו… (פרק לג)

תלמוד בבלי, סנהדרין כב
אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדניה, מותרת לשלמה, דמלך היה, ומלך משתמש בשרביטו של מלך, ואסורה לאדניה, דהדיוט הוא. אבישג מאי היא, דכתיב והמלך דוד זקן בא בימים וגו' ויאמרו לו עבדיו וגו' וכתיב ויבקשו נערה יפה וגו', וכתיב והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו, אמרה נינסבן, אמר לה אסירת לי, אמרה ליה חסריה לגנבא נפשיה לשלמא נקיט (כשהגנב אינו מוצא מקום לגנוב מחזיק עצמו בענוה, כלומר מפני שזקנת ותשש כחך אתה אומר שאני אסורה לך, רש"י), אמר להו קראו לי לבת שבע, וכתיב ותבא בת שבע אל המלך החדרה, אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות… (סנהדרין כב א)

והנערה יפה עד מאד, אמר רבי חנינא בר פפא עדין לא הגיעה לחצי יופי של שרה, דכתיב עד מאד, ולא מאד בכלל. (שם לט ב)

סגירת תפריט
error: Content is protected !!
×
×

עגלת קניות