צלמת בהיכל, רבקה אמבון

קירות הגלריה בבית דונה גרציה, שהתקשטו בתצלומיה של דיקלה לאור, היו באחת להמשך טבעי של אולמות התצוגה הסמוכים והשלמה לתכנים של הבית. כאילו, עבודת הצילום משלימה את החסר, מרככת את עוגמת הנפש על העדר דימויים חזותיים לסיפורה של דונה גרציה.

בתערוכה סידרת תצלומים, שכולם צולמו בבית של דונה גרציה בטבריה. הריהוט, האביזרים והביגוד התקופתיים של הבית שימשו כזירת צילומים למספר נשים צעירות ויפות. חלק מן התצלומים הוא דיוקנאות ובאחרים סצינות של נשים עובדות או עוסקות במעין חברותא נשית.

הכנסת צלמת להיכל של דונה גרציה עלולה היתה להניב ניכור ותחושת חוסר שייכות, אלא שהתצלומים של לאור הם בעלי מאפיינים המחברים אותם למקום ולזמן. שנים הרבה חלפו מאז ראו בצילום רק אפשרות טכנית להעתיק דימוי של אדם או נוף באופן מדויק. ההבנה שצילום, כמו ציור, הוא סוג של תירגום פיסת הוויה לשפתו ולעולמו של האומן, כבר מוטמעת היטב בשיח הציבורי. כיום, הדיאלוג המורכב והמרתק, שמתנהל בין המצלמה למכחול, הוא חלק מתולדות האומנות והוא גם חלק מעולמה של דיקלה לאור.
במרחב הזה, שבין המצלמה המתעדת לבין המצלמה המציירת, הלכה לאור בתערוכה זו אצל גדולי הציירים של הרנסנס. איתם היא מתכתבת, בהשראתם היא יוצרת את הקומפוזיציות ובעזרתם היא חוקרת נשיות ואחווה נשית.

נדמה שלאור מנסה להרחיק בזמן, הן בלבוש והן בסגנון, כדי לבחון את הנשים: כשהן מפלרטטות עם המצלמה או כשהן שקועות בפעילות, כשהן דיוקן יחיד או בתצלום קבוצתי. הפרספקטיבה של תקופה אחרת מספקת לה כלי חקר נוסף. התוצאה היא דימויים המדגישים דווקא את המשותף בחוויה הנשית לאורך דורות, ארצות ואופנות. יש משהו כל כך קרוב ומוכר בדמויות המאכלסות את התצלומים, העסוקות בקריאה או בכתיבה, באינטימיות הנארגת ביניהן בעת סרוק מחלפות השיער, בשקידה על המלאכה המוטלת עליהן. אולי התצלום של האשה באדום המסירה את המסכה, הוא הדימוי שמבטא מסקנה זו באופן הבולט ביותר: סממנים תקופתיים הם רק מסכה על פני חוויה נשית אוניברסלית.

לדבריה של לאור מקור ההשראה הראשון לסידרת עבודות זו היה ציורו הבלתי גמור של דייגו ולאסקז, התופרת. גירסתה של לאור ובה אשה צעירה, עמלה על מלאכת התפירה, כשרק פניה מוארים ופיסת הבד הלבנה מביאה עוד חלק בהיר לאפלולית החדר, היא מחווה מרגשת לולאסקז.

המצלמה כמכחול מורגשת בבחירת הנושאים, בשימוש במוטיבים כמו השתקפויות במראה, בקומפוזיציות ומעל לכל באופן בו רתמה לאור את העיבוד של התצלום בפוטושופ כדי להשיג אפקטים אופיינים לציור התקופתי. משל לציור הפלמי, בו מונחות שכבות רבות של צבע שקוף על תשתית לבנה, כדי להשיג אפקט של אור חודר ומוחזר, גם בתצלום של לאור משולבות טקסטורות בשכבות, המספקות את הצבעים ומשחקי האור-צל האופייניים לרנסנס.

טוב להיווכח שמפעל השיחזור והאיחזור של דמותה ההיסטורית של דונה גרציה ותקופתה נושא עימו פוטנציאל השראה בכיוונים שונים ומגוונים, כפי שמלמדת תערוכה זו.

רבקה אמבון, אוצרת
הבית של דונה גרציה
מרץ 2012