נערה קטנה ואשת נעמן

פשט ותקציר הסיפור

נעמן, שר צבא מלך ארם, היה איש נכבד עתיר ניצחונות צבאיים, הכתוב מדגיש כי נצחונותיו הם יד ה’ ואילו נעמן אינו מודע לכך.
נעמן לוקה בצרעת.
(יש קשר בין אי ידיעתו זו לבין הצרעת בה לקה, שכן זו תביאו להבין כי הכל ביד ה’).

צבא ארם שובה נערה קטנה מארץ ישראל, שהיתה לשפחתה של אשת נעמן.
ביד הנערה הקטנה, בהנגדה לנעמן הגדול, התשובה לריפויו של נעמן.
הנערה מציעה לגבירתה לפנות לאלישע על מנת שירפא את נעמן מצרעתו.

המשכו של הסיפור הוא שנעמן לאחר שהלך למלך ישראל מגיע אל אלישע (בהזמנתו), המכונה איש אלוהים, אלישע מנחה את אלישע לרחוץ שבע פעמים בירדן וזה מתרפא. נעמן הנוכרי מכיר בנס ובאלוהי ישראל “הנה נא ידעתי כי אין אלוהים בכל הארץ כי אם בישראל”.

הרחבה

הנערה הקטנה, שבויה מארץ ישראל, התואר ‘קטנה’ יכול לתאר את מוצאה ממשפחה פשוטה, (ראו לעומת ‘אישה גדולה’, האישה משונם) ממעמד נמוך ולאו דווקא קטנה בגיל, תיאור זה בהנגדה לנעמן הגדול, איש הצבא עטור הנצחונות.
לעומת קוטן קומתה של הנערה השבויה, השפחה, דווקא בידה נמצא המפתח לריפויו של נעמן.
רוזנסון במאמרו, ‘נערה קטנה’ (בתוך: יעלה הדס: נערות ונערותן עיונים מקראיים, עמ’ 119), מציין שכאשר נרפא נעמן מצרעתו נכתב ‘וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר’, רמז לכך שריפויו נעשה בזכות הנערה הקטנה ‘ואפשר הגיע למעלתה’.
נערה קטנה מארץ ישראל – ‘ארץ ישראל’ על הופעת צירוף המילים במקרא

צירוף המילים ‘ארץ ישראל’ מופיע במקרא בסה”כ 12 פעמים – מעט פעמים באופן יחסי., 3 הופעות הם מתקופת המלוכה, כולם במחזור סיפורי אלישע,  2 מתוכם בפרקנו.
לראשונה נזכר בימי שאול (שמואל א יג 19), ראשית המלוכה בישראל.
רוב ההופעות של צירוף זה הם דווקא בספרים המאוחרים, יחזקאל, דברי הימים א וב’.
לעומת זאת הצירוף ‘ארץ יהודה’ מופיע 23 פעמים.

מכאן נלמד כי השם ‘ארץ ישראל’ גובש מאוחר יחסית, והוא מכוון לארץ שבטי הצפון, ואף ממוקד באלה ממערב לירדן….
רק בשני הופעות (ביחזקאל) מתכון הסופר באומרו ‘ארץ ישראל’ לישראל השלמה כלומר יהודה וישראל.
(ראו הרחבה: דר מיכאל קוכמן, עולם התנ”ך, מלכים ב’, עמ’ 43).

סמכות – מי לפני
אחת המילים המנחות בסיפורנו היא ‘לפני’ במשמעות קבלת סמכות:
על נעמן נכתב ‘היה איש גדול לפני אדוניו’
על הנערה נכתב ‘ותהי לפני אשת נעמן‘
לבסוף מיעצת הנערה לגבירה ‘אחלי אדוני לפני הנביא’

תיאורים אלה מדרגים את ארבע הדמויות – נעמן כפוף למלך ארם, האישה כפופה לנעמן בעלה, והנערה הקטנה כפופה לאשת נעמן. המחבר שם בפי הנערה בקטנה את המילה ‘לפני’  וכך מתגשם המסר בסוף הסיפור בו נעמן מכיר בכפיפותו לאלישע, איש האלוהים. (דר מיכאל קוכמן, עולם התנ”ך, מלכים ב’, עמ’ 43 |ראו גם אצל:י., זקוביץ, גבה מעל גבה, עמ’ 21).

אצל חז”ל מפרשים
סוטה מ״ו ב:כ״א
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְדִלְמָא עַל שֵׁם מְקוֹמָן? מִי לָא כְּתִיב ״וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה״, וְקַשְׁיָא לַן: ״נַעֲרָה״ וּ״קְטַנָּה״? וְאָמַר רַבִּי פְּדָת: קְטַנָּה דְּמִן נְעוֹרָן! הָתָם לָא מְפָרַשׁ מְקוֹמָהּ, הָכָא מְפוֹרָשׁ מְקוֹמָן.

ילקוט שמעוני, מלכים ב פרק ה, רכט
והאיש היה גבור חיל מצורע, ולמה נצטרע, בשביל ששבה מארץ ישראל נערה קטנה

במדבר רבה ז, ה
על 11 דברים הצרעת באה.. ועל גסות הרוח.. זה נעמן, שנאמר: וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל, מהו גָּדוֹל? שהייתה רוחו גסה, (גאווה) מפני שהיה גִּיבּוֹר חַיִל, ועל כך נצטרע.

אברבנאל על מלכים ב ה
ב: וכאשר פעם אחד יצאו גדודים מארם ושבו מארץ ישראל נערה קטנה שהיתה משרתת את אשת נעמן, (ג) ואמרה הנערה אל גברתה אחלי אדוני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסוף אותו מצרעתו, רוצה לומר אם אדוני ירבה תחנותיו לפני הנביא אשר בשמרון בלי ספק אז יאספהו מהצרעת, ונקראת רפואת הצרעת אסיפה, מפני שמצורע (ויקרא י”ג מ”ו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, וכאשר ירפא יאסף בין בני אדם ויאסף העיר:

ד:ונעמן בא והגיד לאדונו המלך דברי הנערה העבריה, (ה) והמלך השיבו אל תהי בז לכל דבר, לך בוא ואני אשלח ספר אל מלך ישראל, ונעמן הלך והביא עמו לתת מנחה לאיש האלקים עשר ככרי כסף וששת אלפים דינרי זהב ועשר חליפות בגדים, (ו) והיה כתב מלך ארם אל מלך ישראל אחרי הפקידה כראוי, הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו, והיה זה לפי שחשב מלך ארם שמלך ישראל היה אוהב לנביא ודבק עמו כפי הראוי והנאות, ושעל ידו יעשה הנביא אותו הנס עם נעמן.

מלבי”ם
(א) ונעמן יספר נס העשירי שנעשה ע”י אלישע, כי נעמן מלבד שהיה איש גדול לפני אדוניו – היה נשוא פנים – מאת כל העם יען שע”י נתן ה’ תשועה לארם – ופי’ חז”ל שהוא היה האיש שמשך בקשת לתומו והרג את אחאב, והיה גבור חיל מצורע – ר”ל שלא היתה הצרעת בסבת איזה חולי כי עם צרעתו היה גבור חיל, באופן שלא היתה צרעת טבעי בסבת איזה הפסד בגוף רק עונשיי, וחז”ל אמרו שנענש על שארם יצאו גדודים וישבו מא”י נערה קטנה, שהיה בפקודת נעמן:

רד”ק על מלכים ב’ ה׳:ב׳:א׳
נערה קטנה – מן השבי ששבו היתה זאת הנערה ואמר קטנה כי יש נערה גדולה ובדברי רבותינו ז”ל קרי לה נערה וקרי לה קטנה אלא קטנה היתה והיתה ממקום ששמו נערון:

מצודות דוד
יצאו גדודים – כשהולכין מעצמן מתי מספר לשלול באשר ימצאו, קרוי גדוד. נערה קטנה – גם קטנה תקרא נערה, וכן (ישעיהו יא ו): ונער קטן נוהג בם. ותהי וכו’ – היתה משמשת לפני אשת נעמן.

חומת אנך על מלכים ב ה׳:ב׳:א׳
נערה קטנה. אמרו רז”ל ריבה אחת קטנה מעיר נעורן: