בערא

שלוש הנשים של שחרים, מוזכרות בשמן, חושים, בערא וחדש, בספר דברי הימים א, ח’ 8-9
תיאור זה בספר דברי הימים, פותח בציון שמו של שחרים, שמות נשותיו, תשעת בניו ונחתמת במניין שלושת נכדיו.

מפסקה זו נלמד שחלק מבני המשפחה נולדו בעבר הירדן המזרחי וצאצאיה פרצו מערבה והתיישבו בארץ (לוד ואונו) ואולי גם מעיד ע”כ ששחרים ישב זמן מה במואב.

חושים 

חושים ילדה לשחרים 2 ילדים, את “אֶת־אֲבִיטוּב וְאֶת־אֶלְפָּעַל”

חושים הוא גם שמו של הבן היחיד של דן, והצגת חושים כאשת שחרים מעיד על הסתפחות משפחות משבט דן לשבט בנימין בימי חזקיהו או יאשיהו (מתוך: אנציקלופיה מקראית, דברי הימים א’ 126).

חדש

ילדה לו שבעה בנים. שמותיהם יחידאים: “יוֹבָב וְאֶת צִבְיָא וְאֶת מֵישָׁא וְאֶת מַלְכָּם וְאֶת יְעוּץ וְאֶת שָׂכְיָה וְאֶת מִרְמָה אֵלֶּה בָנָיו רָאשֵׁי אָבוֹת” (דברי הימים א ח 9-10)

משמעות השם מכוונת לראש חודש כלומר ילדה שנולדה בראש חודש.

בערא

בחרסי שומרון מופיע כשם של גבר.
משמעות השם: יתכן והשם הוא קיצור של שם המורכב מ: בעל + ראה = האל ראה.
אפשרות נוספת שהשם קרוב למילה ‘בעיר’ = פרה בהשוואה ל’בעור’

אצל חז”ל

ויקרא רבה א, ג

‘לא ניתן ספר דברי הימים אלא להידרש’
– לדרוש את פסוקי דברי הימים כמרמזים על מגילת רות.

רות רבה ד א
ושחרים זה בעז. ולמה נקרא שמו שחרים? שהיה משוחרר מן העוונות. הוליד בשדה מואב שהוליד מרות המואביה מן שלחו – שהיה משבט יהודה, שנאמר: (בראשית מ”ו) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף.

ירושלמי יבמות ח, ג דורשת את הפסוק התמוה בדבה”י א ח, ח-ט

ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם. חושים ואת בערא נשיו. ויולד מן חדש אשתו.
“שחרים” זה בועז – שהיה משוחרר מן העבירות
“הוליד בשדה מואב” – שנשא את רות המואביה…
“ואת בערא נשיו” – וכי יש לך אדם שהוא מוליד נשיו?!
אלא שחש (כנמר) כנשר וביאר את ההלכה – “עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית”.
“ויולד מן חודש אשתו”.
לא צורכה דלא “ויולד מן בערא אשתו” [= לא היה צריך לכתוב אלא ‘ויולד מן בערא נשיו’]
אלא על ידיה נתחדשה הלכה “עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית”.