דר’ לאה מזור,התקבלות המקרא ופרשנותו באלבום התצלומים של דיקלה לאור, ״נשים בתנ״ך ובנופי הגולן״ ׳, בית מקרא, ס״ז,ב (תשפ״ב).
המקרא הטביע את חותמו בזיכרון התרבותי הקיבוצי והוא שימש ומשמש מקור השראה בלתי נדלה לתרבות ולאמנות. מעמדו המיוחד כאוסף כתבים מקודשים, והצורך והיכולת לפרשו ולדורשו כדי להתאימו לנסיבות המשתנות תדיר עשו אותו לטקסט חי שהמשכיות וחדשנות שלובים בו. אלבומה של אמנית הצילום, דיקלה לאור, נשים בתנ״ך ובנופי הגולן, דרורים הוצאה לאור, ירושלים תשע״ט 2019 הוא חוליה בשרשרת התגובות הפרשניות והיצירתיות על המקרא.
האלבום מורכב מ-41 תצלומי צבע של סצינות מבויימות מחיי נשים במקרא שצולמו על רקע נופי הגולן וניתחתי אותו בהרחבה במאמרי: ׳התקבלות המקרא ופרשנותו באלבום התצלומים של דיקלה לאור, ״נשים בתנ״ך ובנופי הגולן״ ׳, בית מקרא, ס״ז,ב (תשפ״ב), עמ׳ 432-409. במאמר רציתי להראות שהאלבום הוא יצירה שלמה, לכידה ובעלת מסר פמיניסטי עכשווי המובע בשפה חזותית ייחודית. הוא משכתב את ההיסטוריוגרפיה המקראית האנדרוצנטרית-פטריארכלית במטרה ליצור זיכרון היסטורי מתוקן שיבטל את מיזעור פועלן של נשות המקרא. השכתוב של לאור הוא מדרש צילומי מודרני של המקרא. לאור לא ניסתה לשקף את הראליה של תקופת המקרא וגם לא לזרות על העולם המיוצג אווירה של אותנטיות אוריינטלית כביכול. להפך, היא שאפה לייצר אווירה השונה מכל המוכר.