תחפניס, אחות תחפניס אשת הדד וגנובת

אשת פרעה
גבירה, מלכת מצרים בימי דוד המלך
אחות אשת הדד

“וַיִּבְרַח אֲדַד הוּא וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו, אִתּוֹ–לָבוֹא מִצְרָיִם; וַהֲדַד, נַעַר קָטָן.  יח וַיָּקֻמוּ, מִמִּדְיָן, וַיָּבֹאוּ, פָּארָן; וַיִּקְחוּ אֲנָשִׁים עִמָּם מִפָּארָן, וַיָּבֹאוּ מִצְרַיִם אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וַיִּתֶּן-לוֹ בַיִת וְלֶחֶם אָמַר לוֹ, וְאֶרֶץ נָתַן לוֹ.  יט וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה, מְאֹד; וַיִּתֶּן-לוֹ אִשָּׁה אֶת-אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה.  כ וַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס, אֵת גְּנֻבַת בְּנוֹ, וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס, בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה; וַיְהִי גְנֻבַת בֵּית פַּרְעֹה, בְּתוֹךְ בְּנֵי פַרְעֹה.”
מל”א יא 17-20

אדד/הדד, בן מלך אדום, בורח למצרים מפני יואב שהרג את כל זכר אדום, פרעה מקציב להדד מזון ואז נותן לו חבל ארץ, הדד נושא חן בעיני פרעה וזה נותן לו לאישה את אחות תחפניס אשתו.

אחות תחפניס יולדת להדד את גנובת.
לפי התיאור המקראי, “תלד לו אחות תחפניס את גנובת בנו, ותגמלהו תחפניס בתוך בית פרעה, ויהי גנובת בית פרעה בתוך בני פרעה.” בשעה שהילד מסיים לינוק, הוא עובר להתחנך עם ילדי המלך.
ככל הנראה, המנהג במצריים שהיה שייך למעמד הגבוה היה  שבגיל ארבע שנים היה הנער נגמל ונמסר לחינוך עם ילדי המלך, ותגמלהו פירושה שחנכה אותו תחפניס מיום שנגמל משדי אמו. (אנציקלופדיה מקראית, ב, עמ’ 519)

הגבירה הוא תואר מלכותי של אם המלך, אם של יורשי העצר הצעירים, אמהות נוספות שכונו במקרא גבירות איזבל, ומעכה נחשותא. היא הגברת הראשונה של חצר המלך.

משמעות השם תחפניס

לפי הצירוף המצרי תא-חמצ-פא-נסו פירושו אשת המלך, ומכאן שאין זו מילת שם עצם פרטי אלא מלה שפירושה ‘גבירה’ (אנציקלופדיה מקראית, ח, עמ’ 519)

ספור מקביל בתרגום השבעים

בתרגום השבעים, סיפור מקביל זהה לסיפור אדד הבורח למצרים, רק שדמות הנושא בתוספת בתרגום השבעים הוא ירבעם, בן אישה זונה, והוא שר האחראי למס עובד של בית יוסף, שם עיניו לשלטון, ושלמה מבקש את מותו,  הוא בורח למצרים שם מתחתן עם אחות אשת פרעה, שם נולד לו בנו אביה, אחר מות שלמה הוא חוזר לביתו באפרים. (להרחבה אצל: מקרא לישראל: מלכים א א – מלכים ב א, עמ’  262-263 וגם אצל: זקוביץ ושנאן, לא כך כתוב בתנ”ך עמ’ 198-201)

אצל חז”ל / מפרשים

מלבי”ם על מלכים א י״א:י״ט:א׳
וימצא אח”כ מצא חן עד שנשא אחות אשת פרעה ובנו נחשב כבן מלכים ונתגדל בין בני פרעה, והגם שהיה לו כל הכבוד הזה, בכ”ז:

ביאור שטיינזלץ על מלכים א י״א:כ
וַתֵּלֶד לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת גְּנֻבַת בְּנוֹ. וַתִּגְמְלֵהוּ, גידלה אותו תַחְפְּנֵס בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה, וַיְהִי גְנֻבַת בבֵּית פַּרְעֹה בְּתוֹךְ בְּנֵי פַרְעֹה, שכן היה אחיין המלכה. אם היה זה אותו פרעה שנתן את בתו לשלמה, ההטבות המיוחדות שהוא העניק להדד – אויבו של שלמה – נבעו כנראה גם מטעמים פוליטיים – שמירת האיזון המדיני בין יורש העצר האדומי לבין מלך ישראל.