מעכה בת אבישלום

"וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת מָחֲלַת בן [בַּת] יְרִימוֹת בֶּן דָּוִיד אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי. יט וַתֵּלֶד לוֹ בָּנִים אֶת יְעוּשׁ וְאֶת שְׁמַרְיָה וְאֶת זָהַם.; וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית. כא וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת. כב וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ" דברי הימים ב יא, 18-22

אשת רחבעם
אם אביה, עתיי, זיזא, שלומית

מלכים
"וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה.; שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם" מלכים א טו 1-2

"וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.; וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם" שם, 9

"וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.; וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן." שם, 12-13

לפי הכתוב בספר מלכים, מעכה היא אשת אביה ואימו של אסא, נכדו של רחבעם.

דברי הימים
"וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת מָחֲלַת בן [בַּת] יְרִימוֹת בֶּן דָּוִיד אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי. יט וַתֵּלֶד לוֹ בָּנִים אֶת יְעוּשׁ וְאֶת שְׁמַרְיָה וְאֶת זָהַם.; וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית. כא וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת. כב וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ" דברי הימים ב יא, 18-22

"בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה. ב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה" שם, יג 1-2

לפי דברי הימים, מעכה היא אשתו האהובה של רחבעם מכל נשותיו הרבות, והיא בת דודו, אבשלום (בן דוד – הבן המורד) ובשל אהבתו אליה בחר בבנה 'אביה' להיות יורשו.

רחבעם הוא המלך היחיד במלכי יהודה עליו נאמר שאהב את האישה שלו.
כאן אם אביה היא מיכיהו בת אוריאל.

שמואל ב
"וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים, וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר; הִיא הָיְתָה, אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה." שמואל ב' יד 27

לפי שמואל ב' שמה של בת אבשלום הוא תמר.
ישנם תרגומים יווניים שם נכתב 'מעכה' ולא תמר.

התמודדות המפרשים:

לפי פרשנות אחת (רש"י, רבי אברהם בן הרמב"מ, מהקרש"א, והחידא)
מיכיהו בת אוריאל היא אשת רחבעם, בנם אביה

מעכה בת אבשלום היא אשת אביה ואם אסא

לפי שיטה זו, מיכיהו מכונה על שם כלתה, מעכה, לכן בחלק מהמקומות מוזכרת מעכה כאשת רחבעם.

וכן מעכה בת אבישלום היא תמר בת אבישלום (המוזכרת בשמואל ב')

לפי פרשנות שניה (רד"ק, רלב"ג, אברבנאל, רש"ש, מלבי"ם…)
מעכה בת אבשלום היא אשת רחבעם ואם אביה

מיכיהו בת אוריאל הוא שם שנוסף לה משהפכה לגבירה, נוספה לה הסיומת 'יהו' המכובדת
שם אביה, אבשלום, גם הוא שונה לאוריאל מן הגבעה, כדי לא להזכיר את שם אבשלום
מעכה מכונה אם אסא כיון שהיא גידלה אותו.

לפי המשך הסיפור המקראי במלכים, מעכה עשתה מפלצת לאשרה, ואסא בנה/נכדה משמיד את הפולחן, את האשרה של מעכה, ומוריד אותה ממעמדה הרם.

רש"י (דברי הימים ב טו טז),  מצטט את מאמר רב יוסף כי מעכה עשתה "כמין זכרות" לפסל האשרה שבידה כדי למלאות תאוותה, והייתה נבעלת לו בכל יום.

יוסף בן מתתיהו כותב שמעכה היתה "בת תמר בת אבשלום" (קדמוניות ח, י).

על הסתירה המתקיימת בתוך מלכים, (לפי מל"א טו 2), אם אביה היא מעכה בת אבישלום ולפי פסוקים 9-10 זה גם שם אמו של אסא בן אביה, במחקר מציעים כי זיכרון דמות הסבתא הדומיננטית האפיל על שם אמו של אסא. הצעה נוספת, שאמו היא סבתו, לה היה מעמד של גבירה גם בימי נכדה.
הצעה נוספת של פרובן, לפיה אסא היה בנם של אבים ומעכה אמו, פרי גילוי עריות, מה שמוסיף את חטאיה הרבים של מעכה.  על השיבוש בשמות 'מעכה' במלכים ו'מיכיהו' בדברי הימים מציעים החוקרים לשיבוש מתוך הדמיון בין השמות. (מתוך: מקרא לישראל, מלכים, עמ' 294-295)

אצל חז"ל

תלמוד בבלי, עבודה זרה, מד א

אמר להם רבי יוסי והלא כבר נאמר (דברי הימים ב טו, טז) וגם (את) מעכה (אמו) הסירה מגבירה אשר עשתה (מפלצתה) וגו' וידק וישרף בנחל קדרון אמר לו משם ראיה נחל קדרון אינו מגדל צמחין ולא והתניא אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן מקומות מקומות יש בו יש מקום מגדל צמחין ויש מקום שאין מגדל צמחין מאי מפלצתה אמר רב יהודה דהוה מפליא ליצנותא כדתני רב יוסף כמין זכרות עשתה לה והיתה נבעלת לו בכל יום.

תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג׳:ג׳:ה׳
מָתִיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִן. וְהָֽכְתִיב אֶת־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶם אֶת־הָעֵגֶל. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְבוֹדְקָן כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. וַיִּזֶר עַל־פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לוֹן. וְהָֽכְתִיב וְגַם ׀ מַֽעֲכָה אֵם אַסָּא הַמֶּלֶךְ הֵסִירֶהָ מִגְּבִירָה. אָֽמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָייָה. וַיִּכְרֹת אָסָא וגו׳. אָמַר לוֹן. וְהָֽכְתִיב וכִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת. וְכִי עֲבוֹדְה זָרָה הִיא. וַהֲלֹא מֹשֶׁה עֲשָׂאוֹ. אֶלָּה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טוּעִין אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּא חִזְקִיָּהוּ וְהֶעֱבִירוֹ.

מפרשים

רלב"ג

ושם אמו מעכה בת אבישלום. הנה בספר דברי הימים זכר שמה מיכיהו בת אוריאל מגבעה והכל אחד עוד זכר שם שמה מעכה בת אבשלום ואחשוב שהוא אבשלום בן דוד כי שם זכר לרחבעם שלש נשים האחת בת בן דוד והשנית בת בן ישי והשלישית מעכה בת אבשלום וידמה שזכר אלו הנשים מפני היותם ממשפחתו ולא זכר באבשלום שהיה בן דוד כי לא נהג עמו מנהג בן ואולי שאר הנשי' שלקח ופילגשיו לא זכר שמם אך זכר אלו לבד להיותן ממשפחתו כמו שזכרנו והנה זכר שם אמו להעיד כי היתה מתיחסת לאביה שהיה איש רע מאד ולזה תמצא גם כן שזכר כי היא עשתה מפלצת לאשרה וכאילו באר שהסבה בהיות אביה עושה רע בעיני ה' היתה מפני היותו בן מעכה:

רד"ק

טעמו למה שאמרו ויסר אמר כי גם כן הסיר את מעכה אמו ואחר כך פירש איך הסיר אותה ואמר ויסירה מגבירה כלומר הסירה מהיות גבירה בעבור שעשתה מפלצת לאשרה ופירש מפלצת עבודת גילולים קראה מפלצת שהוא לשון אימה ורעדה כמו פלצות בעתתני לפי שאימתה מוטלת על עובדיה וכן מזה הטעם נקראו אימים הגלולים כמו שאמר ובאמים יתהוללו:

רד"ק על דברי הימים ב
היא מעכה בת אבשלום הנזכרת למעלה (דה"ב יא,כ), ושני שמות היו לה ולאביהָ; ו"מיכיהו" ו"מעכה" קרובים הם בלשון. והרבה נמצאים כזה בזה הספר אדם אחד נזכר בשני שמות:

וגם מעכה אם אסא. היא אם אביו, כי מעכה בת אבשלום היתה אם אביה אביו (דה"ב יא,כ). ובספר מלכים אומר על אסא "ושם אמו מעכה בת אבשלום" (הש' מ"א טו,ב) – רוצ' לומר: אם אביו. ודרך הלשון לקרא לאבי אביו אביו, כמו "אל רעואל אביהן" (שמ' ב,יח), וגם לאם אביו אמו. וזכר אם אביו לאסא בעבור שהיתה עובדת ע"ז, כמו שאמ' אשר עשתה לאשרה מפלצת, ועם כל זה עשה הוא הישר בעיני יי' ולא נטה אחריה. גם יתכן לפרש כי אחרת היתה שנקראת גם כן "מעכה בת אבי שלום" – אם אסא כמו אם אביו:

ושם אמו מיכיהו בת אוריאל. היא מעכה בת אבשלום הנזכרת למעלה (דה"ב יא,כ), ושני שמות היו לה ולאביהָ; ו"מיכיהו" ו"מעכה" קרובים הם בלשון. והרבה נמצאים כזה בזה הספר אדם אחד נזכר בשני שמות:

רש"י

מיכיהו בת אוריאל. ולמעלה (י"א כ) קורא לה שם אחר מעכה בת אבשלום ובמלכים כתיב כמו כן מעכה בת אבישלום מיכיהו בת אוריאל היה שמה וכאן קורא אותה כן לפי שהוא ספר הייחס של יהודה ובמלכים שהוא ספר מלכי ישראל ויהודה קראה בשם כנויה מעכה בת אבישלום ולפיכך כינו שמה משם גמור שלה מיכיהו מעכה ושם אביה אוריאל אבישלום לפי שעל שם כלתה נקראת שהיתה אשת חיל גברתנית ככתוב (לקמן כ"ב) וגם מעכה אם אסא הסירה מגבירה ומשום כבודה של כלתה קראה לחמותה על שם כלתה כך מפורש בירושלמי והמסורת הזה תקח בידך בשם רבינו אלעזר וכן אמר לי בשם אביו וכן מצאתי בפירוש אביו בכל מקום שהוסיף וי"ו בשם אשה זו משום שבחה כמו עתליה ועתליהו מולכ' על הארץ כי אשת חיל היתה וכן יכליה יכליהו לפי שהיתה גברתנית כי אמציהו בעלה נס לכישה ויהי שם חמש עשרה שנה עד שמת והיא שפטה את העם כל אותן חמש עשרה השנים ושוב כשמת המליכו את בנו עזיהו אחריו בן שש עשרה שנה:

מלבי"מ
ושם אמו מיכיהו. ולמעלה (יא, יט) וכן במלכים (טו, ב) מעכה בת אבשלום, וצ"ל ששם מיכיהו נתנו לה אחר שנעשית גבירה, וכן שנו שם אביה אוריאל לשבח.

חומת אנ"ך על דברי הימים

מיכיהו בת אוריאל מן גבעה. ולמעלה קורא אותה מעכה בת אבשלום. וכן בספר מלכים מעכה בת אבשלום ופירש המפרש ז"ל דעיקר שמה מיכיהו בת אוריאל וכאן שהוא ספר היחס של יהודה קראה בשמה אבל בספר מלכים קראה בכינויה לכבוד כלתה אם אסא שכך שמה. וזה הכלל כל מקום שתמצא וי"ו בשם אשה להודיע חשיבותה וכן עתליהו וכן יכליהו.

ובתרגום דה"י תרגם מיכיהו ברת אוריאל מן גבעתא היא מיכה ברת אבשלום ואמטול דהות איתתא כשרתא אתהפכא למקרי מיכיהו שמא דמעלי ושום אבוהא אתהפיך למקרי אוריאל דמן גבעתא דלא למדכר שמא דאבשלום:

אברבנאל 

ואמר שהיה שם אמו מעכה בת אבישלום, להעיר שהיתה לאמו טבע אביה אבישלום בן דוד, שהיה איש רע מאד, ובתו מעכה היתה מתכונתו, ואביה בנה היה ג"כ מטבעה ותכונתה. ובדברי הימים (דברי הימים ב' י"ג ב') כתוב שהיה שם אמו מיכיהו בת אוריאל מגבעה, וכלו אחד, כי שמה זכר השם אשר היא היתה מתיחסת אליו, וכאן זכר הכתוב שמה העצמי ושם אביה אשר נטה בתה אליו:

סגירת תפריט
error: Content is protected !!
×
×

עגלת קניות