זרש

״אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא-תוּכַל לוֹ–כִּי-נָפוֹל תִּפּוֹל, לְפָנָיו״ אסתר ו 13
זרש, אשת המן, ״אשת מפחידי״ אם עשרת ילדיו, מופיעה פעמיים במגילת אסתר, ופירוש המילה זרש בפרסית עתיקה היא זהב או צהוב (זריש או זאיריצ׳י), (אסתר תמן עילם קשרה את שמה עם כתבי הקודש הזוראיסטריים כמי שהביאה את הזיקנה לעולם, ז׳רה ביוונית ופרסית עתיקה זה זיקנה המקור למילה גריאטריה…), את היהודים היא לא ממש אוהבת..
חזלינו דווקא משבחים את חכמתה ״וכולם לא היו יודעים לתת עצה כזרש אשתו. שהיו לו שלוש מאות וששים וחמשה בעלי עצה כמניין ימות החמה״ אסתר רבה ט, ב
בספר ׳מחיר יין׳ של הרמ"א, זרש משולה לכוח הדמיון שגורם לאדם לדמיין ולהתאוות לכבוד ולעושר.
מה עלה בגורלה אחרי שאישה ובניה נתלו? הרמ״א מציע שנתלתה מיד אחריהם, בפיוט ארמי אחד נכתב שחנקה את עצמה, יש מי שכתב שברחה עם שבעים בניו, ור׳ דוד צבאח כתב שהפכה משרתת בבית אסתר.. בתורה לא כתוב וחז״ל לא הוסיפו ולנו לא נותר אלא לנחש.
סגירת תפריט
error: Content is protected !!
×
×

עגלת קניות