בת פרעה - אשת שלמה
אפריל 2022
שמונים מיני רקודין רקדה בת פרעה באותה הלילה״ (ויקרא רבה, יב׳ ה)
לבת פרעה מעמד מיוחד מכל נשות שלמה, היא מודגשת במקרא בנפרד משאר נשותיו, היא היחידה המכונה ׳אשת שלמה׳, לבת פרעה נבנה ארמון מיוחד רק לה.
היו אלה נישואים מדיניים כחלק ממדיניות קשרי החוץ של שלמה וחיזוק הקשר עם האימפריה המצרית, נישואים אלה הם חריגים לא רק בתולדות ישראל, אלא גם בתולדות מצרים, לפי י קיל (דעת מקרא מל״א ג, א) נסיכה מצרית מעולם לא נתנה לשליט זר, (נסיכים מצריים, לעומת זאת, כן נשאו לנשים נסיכות זרות).
באחד ממכתבי אל עמארנה (400 שנה מוקדם יותר) מלך בבל כותב לאמנחתופ III: "אתה אחי כשכתבתי לך על נישואי לבתך בהתאם למנהג שלך לא לתת בת, כתב לי באומרו 'מפעם מאז ומתמיד אף בת של מלך מצרים לא ניתנת לעולם לאף אחד 'למה לא. אתה מלך אתה עושה כרצונך" (EA 4).
היא מוזכרת כ׳אשת שלמה׳ גם בספר מלכים וגם בדברי הימים – עובדה זו מדגישה את מעמדו הבינלאומי הרם של שלמה לנוכח חריגותה.
את העיר גזר קיבל שלמה כנדוניה על נישואיו לבת פרעה, אשר נכבשה והועלתה באש ע"י פרעה מיד הכנענים.
למרות נישואים מדיניים אלו – פרעה נתן מחסה להדד האדומי המכונה 'שטן שלמה' הוא אפילו נישא לתחפניס אחות פרעה (ישנה סברה שאומרת שבת פרעה היא גם בתה של תחפניס) וגידל את ילדיו בארמונו, וכן, מאוחר יותר שישק (מלך מצריים) נתן מכסה למורד ירבעם בן נבט.
פרעה חותן שלמה מזוהה כסיאמון, שהיה השליט האחד לפני האחרון של השושלת ה-21 .
על בנית הארמון לבת פרעה:
לבת פרעה נבנה ארמון במיוחד בשבילה, במילוא, בין הר הבית לעיר דוד.
במלכים א ג' 1 כתוב – "וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת-בַּת-פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל-עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב"
בדברי הימים ב ח' 11 כתוב: "וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה, הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד, לַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה-לָהּ: כִּי אָמַר, לֹא-תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל–כִּי-קֹדֶשׁ הֵמָּה, אֲשֶׁר-בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן יְהוָה"
לפי דברי הימים שלמה הרחיק את בת פרעה מקודש הקודשים, הבדל נוסף בין הכותבים בספרים הללו הוא בתיאור בת פרעה פעם אחת כאקטיבית "בַּת-פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל-בֵּיתָהּ" מל"א ט 24 לעומת פסיבית: "וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה, הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה…" בדברי הימים. (אברמסקי, ש., פירוש לספר דברי הימים אצל: גליל ג., (עורך), עולם התנ"ך – דברי הימים, עמ' 57).
אצל חז״ל:
ויקרא רבה יב׳
אמר רבי יודן, כל אותן שבע שנים שבנה שלמה בית המקדש, לא שתה בהן יין, כיון שבנאו ונשא בתיה בת פרעה, אותו הלילה שתה יין, והיו שם שני בלוזמאות, אחת שמחה לבנין בית המקדש, ואחת שמחה לבת פרעה. אמר הקדוש ברוך הוא של מי אקבל של אלו או של אלו, באותה שעה עלה על דעתו להחריב את ירושלים.
…
אמר רבי חוניא: שמונים מיני רקודין רקדה בת פרעה באותו הלילה, והיה שלמה ישן עד ארבע שעות ביום ומפתחות של בית המקדש נתונות תחת ראשו, הדא הוא דתנן על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות.
מדרש רבה י, ד
אמר רבי ישמעאל: באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בהמ"ק, נשא בתיה בת פרעה והיה שם צהלת שמחת ביהמ"ק וצהלת בת פרעה, ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת בית המקדש. הוא דאמר מתלא: כולא מחנפים למלכא, ולכך נקרא למואל, שהשליך עול מלכות שמים מעלי, כלומר: למה לו אל. ובאותו שעה עלתה במחשבה לפני הקב"ה להחריב את ירושלים. הה"ד (ירמיה לב): כי על אפי ועל חמתי וגו'.
רבנן אמרי: אלף מיני זמר הכניסה לו בת פרעה, והיה מצוה לזמר לפניו באותו לילה, והיתה אומרת לו: כך מזמרין לפני עבודת כוכבים פלונית, וכך מזמרין לפני עבודת כוכבים פלונית.
מה עשתה בת פרעה? כמין פרס שטחה לו למעלה ממנו, וקבעה בו כל מיני אבנים טובות ומרגליות שהיו מבהיקות כעין כוכבים ומזלות, וכל זמן שהיה שלמה רוצה לעמוד, היה רואה אותן הכוכבים והמזלות והיה ישן לו עד ארבע שעות.
אמר רבי לוי: אותו היום נתקרב תמיד בארבע שעות, ועל אותה שעה שנינו:
מעשה היה ונתקרב תמיד של שחר בארבע שעות, והיו ישראל עצבים, שהיה יום חנוכת בית המקדש, ולא היו יכולין לעשות, מפני שהיה ישן שלמה, והיו מתיראים להקיצו, מפני אימת המלכות. הלכו והודיעו לבת שבע אמו, והלכה היא והקיצתו והוכיחתו.
תלמוד בבלי, שבת, נו ב׳
אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון ועליו נבנה כרך גדול [של רומי] במתניתא תנא אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון.
- נישואי שלמה לבת פרעה מוזכרים לשלילה אצל חז״ל, משום נישואים אלה נגזר על פילוג הממלכה ועל חורבן הבית (ע״י רומי).