בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת.

“וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי." בראשית כו 34

בשמת בת אילון החיתי מוזכרת בבראשית כו 34 כאחת משתי נשים שהיו לעשו. “וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי."

בראשית כח 9 " וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו–לוֹ לְאִשָּׁה." לעומת בשמת בת ישמעאל בבראשית לו.

בבראשית לו 2-3, מוזכרות 3 נשים לעשו, "עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת." בשמת בת אילון החיתי לא מוזכרת שם, במקומה מופיעה בשמת בת ישמעאל. כמו כן, בבראשית לו 3 מופיעה מחלת כביתו של ישמעאל ולא בשמת, משה ויינפלד (עולם התנך, בראשית, עמ' 169) מסביר קושי זה ומעריך כי נפלה טעות בהעתקת רשימות היוחסין.
ומכאן שבשמת בת אילון החיתי היא בשמת בת ישמעאל.

בבראשית לו 4-5 שוב מוזכרות נשות עשו עם פירוט הבנים שילדה כל אחת "וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל.  ה וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יעיש (יְעוּשׁ) וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.", ברשימה זו בשמת מופיעה שניה והיא אמו של רעואל,

אברהם בן הרמב"ם דורש על שינוי זה בסדר הנשים: ”טעמו לפי הנראה כי בתחילה הזכיר אותן לפי סדר נישואיהן, כי נישואי בשמת בת ישמעאל היו מאוחרים. ובבנים הקדים להזכיר את רעואל לפי שנולד לפני שילדה אהליבמה

לפי צירוף כל אזכורי הנשים של עשו מתוך הפסוקים הללו:
יהודית בת בארי החיתי

בשמת בת אילון החיתי
מחלת בת ישמעאל אחות נביות

עדה בת אילון החיתי

אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי

בשמת בת ישמעאל אחות נביות

הסבר להבדלים בשמות נשות עשו גורס כי שמות נשותיו של עשו בבראשית, לו הם השמות הממשיים ואילו שמות הנשים בבראשית כו ובראשית, כח אלו כינוייהן. ראו גם אצל רש"י: עדה בת אילון היא בשמת בת אילון (בראשית, כ"ו) ונקראת בשמת על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה. אהליבמה היא יהודית (בראשית, כ"ו, ל"ד) אותו רשע (ר"ל עשו) כינה את שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו יצחק… בשמת בת ישמעאל להן קורא לה מחלת (בראשית, כ"ח, ט')“

לבשמת בת ישמעאל, היא בשמת בת אילון החיתי היו 12 אחים: נְבָיֹת, וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.  וּמִשְׁמָע וְדוּמָה, וּמַשָּׂא. חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה.

לפי בראשית, ל"ו, ג', בָּשְׂמַת היא אחות נביות. קשר נישואין זה מעיד על קשר בין אדום וישמעאל.

בבראשית לו 25, נאמר על יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְעל בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי ”וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.“. ועל כך רש"י: ”מורת רוח – ל' המראת רוח כמו (ספר דברים, פרק ט') ממרים הייתם כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון ליצחק ולרבקה – שהיו עובדות אלילים.“ לפי פשט המקרא לעומת זאת, עשו נושא את בשמת על מנת לרצות את הוריו שלא ראו בעין יפה את נישואיו לכנענית.

גרוסמן בהערה בספרו, 'יעקב:סיפורה של משפחה', כותב על שמות נשותיו ואביהן המוזכרים בבראשית כו 37, יהודית, בארי, בשמת ואילון, אלו הם שמות עיבריים, יהודית מאפיינת את אנשי יהודה, בארי הוא גם שמו של הנביא הושע, בשמת הוא גם שמה של בת שלמה, ואילון הוא גם שמו של שופט משבט זבולון (שובפטים יב 11)וגם שם של מקום בישראל (יהושע י 12 ועוד). ואע"פ שמות אלו בפסוקים אלה מבטאים את חדירת התרבות החיתית לבית אברהם דרך נישואי עשו.(עמ' 127 הערה 30)

עוד אצל חז"ל
בראשית רבתי פרשת וישלח

"עדה בת אילון החתי. עדה שהיתה מקשטת עצמה לזנות כד"א ותעד נזמה (הושע ב, טו)…. דבר אחר למה נקרא שמה עדה, א"ר עזריה למדך הכתוב תפש עשו דרכן של אנשי דור המבול שכל אחד מהם היה לוקח שתי נשים אחת לפריה ורביה וא' לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה כאלמנה בזויה, וזו שהיתה לתשמיש היה משקה אותה כוס של עקרין שלא תלד והיתה אצלו מקושטת כזונה, הדא הוא דכתיב רועה עקרה לא תלד (איוב כד, כא). תדע לך שכן הוא, שהרי נאמר בלמך ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה (ד, יט) שהיתה מועדת מביתו, ושם השנית צלה, שהיתה יושבת בצלו. וכן עשו הרשע ולכך קראה עדה שנעדה מביתו. ויהודית בת בארי לקח לתשמיש לכך קראה הכתוב אהליבמה שהיתה יושבת באהלו, ולפי שהיתה כאלמנה היתה מקושטת ומתבשמת ועושה צרכיה ממקום אחר."

סגירת תפריט
error: Content is protected !!
×
×

עגלת קניות