אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה

׳עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו, מִבְּנוֹת כְּנָעַן: אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת. ׳ בראשית לו 2-3

אחת מנשו עשו, שלקח מבנות כנען, האחרונה שנישאה לו.ילדה את יְעוּשׁ, את יַעְלָם, וקוֹרַח – מכונים 'אלופים' – לפי קאסוטו, מעמד שלטוני שהקימו בני עשו, אלוף מהמילה אלף- מנהיג יחידה בת אלף אנשים, קיל ודליטש מפרשים שזהו תואר ראשי שבטים אצל האדומיים והחוריים. (גם בשירת הים מוצמד הביטוי אלופים לאדום "אז נבהלו אלופי אדום" (שמות טו 16).

משמעות השם
הוראת השם אהליבמה איננה ברורה. יש המפרשים "האהל של הבמה", אולם זהו פירוש לא מבוסס.
יתכן שמקור השם חורי (בחורית אל, אלי = בעלת, אלה) שלבש במשך הזמן צורה עברית אדומית. (אנציקלופדיה מקראית, א, 127)

לאהליבמה ייחוס מיוחד ביחס לנשים האחרות לאורך הפרק, ברשימות המתארות את תולדות עשו, זו במקביל לתיאור על תולדות יעקב, המאפשר להשוות בין שלבי ההתנחלות של שני האחים כל אחד בארץ אליה נסעו, עשו זוכה להתיישב ולהקים שלטון עצמאי, בניו אלופים, ואילו יעקב ובניו יורדים למצרים ומשתעבדים למלך מצרי, (ראו הרחבה אצל: גרוסמן,י. יעקב, 477-498).

גרוסמן, בוחן את רשימות ההתיישבות של בני עשו בהר שעיר, ומתמקד באהליבמה, ברשימה השניה מוצגים נכדי עשו משתי נשותיו האחרות אולם מוצגים רק בניה של אהבלימה ולא מוזכרים נכדיה, למרות שלאהליבמה היו יותר בנים  מלנשות עשו האחרות.מצד אחד מובלטת אהליבמה ביחס לנשות עשו האחרות ומצד שני יש התעלמות מנכדיה.

אהליבמה מוזכרת באופן ארוך יותר מהנשים האחרות, בהצגת הנשים כולן מוזכרות בהצגת שם אביהן ואילו באיזכור אהליבמה מוזכרים גם ענה וגם צבעון, אביה וסבה, ברשימה השלישית מוזכרת אהליבמה באזכור אביה ענה בלבד, אולם הנשים האחרות לא מוזכרות כלל ברשימה זו. דבר נוסף ברשימה זו, בין רשימת הבנים מוצגות שתי בנות, הראשונה, אחות לוטן תמנע והשניה אהליבמה בת ענה.
ברשימה החותמת את הפרק מוזכרים אלופי אדום, שם מתברר שהשלטון נחלק בין בני עשו 'אלוף אהליבמה' ובני תמנע 'אלוף תמנע', שתי נשים אלה, האחת היא אשתו של עשו והשניה היא אשת בנו אליפז. מידע זה מתאר את תהליך השתלטותו של עשו על הר שעיר, ,לצד כיבוש בכוח הזרוע, עשו יצר גם קשרי נישואין עם החוריים.
מכאן נלמד שאהליבמה בת ענה החורית היא אהליבמה בת ענה אשת עשו. וענה חמיו של עשו הוא ענה עליו נאמר: "הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו" (בראשית לו 24)  אהליבמה היא  בת למשפחה חורית מפוארת.

ומהו אותו 'יֵּמִם' אשר מצא ענה? – הפרד. "מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה. אמר הקב"ה להם אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקב"ה זימן הכינה והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר. מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה ובלבד פרדה לבנה." ירושלמי, גמרא, ח ה

היא מכונה – בת ענה בת צבעון החיוי, ובתרגום השבעים כתוב "אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בּן צִבְעוֹן הַחִוִּי".
לפי בראשית לו 20: "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה." – צבעון וענה הם אחים ובנים בני שעיר החרי, ולצבעון היה גם בן בשם 'ענה' (אשר הביא את הפרדים לעולם ע"י הכלאת סוסים וחמורים), ולו היתה בת בשם אהליבמה.

חז"ל אשר ניסו להסביר את הקושי, חלקם פרשו שהיו שני 'ענה', דוד ואחיין, ואהליבמה שלנו היתה בתו של האחיין, והיו שפרשו ש'ענה' הוא אותה דמות כלומר ענה אחד, אשר היה ממזר, הרמבן חולק על דיעה זו ואומר שהוא 'דעת קצת רבותינו ואיננו דברי הכל בגמרא, ולא משמעו של מקרא כלל'.

וישנה גם הפרשנות שענה היא אישה כלומר אימה של אהליבמה וצבעון הוא אביה.

במדרש לקח טוב, מפרש, 'בת ענה בת צבעון' – ענה הוא הבן של צבעון ואהליבמה נכדתו של צבעון ובכל זאת מכונה בתו.
פרשנות נוספת, לשאלה מדוע נקראת גם בת ענה וגם בת צבעון שהרי בהמשך נאמר שענה הוא בנו של צבעון. ומסבירים שצבעון בא על אשת בנו ענה ונולדה אהליבמה מביניהם ולכן היא בת צבעון וגם בת אשת ענה.

”אותו רשע כינה שמה יהודית , לומר שהיא כופרת בעבודה זרה , כדי להטעות את אביו“ (רש"י על בראשית ל"ו, ב).
לפי פרשנות זו אהליבמה היא יהודית בת בארי המוזכרת גם היא כאשת עשו ואילו עשו כינה אותה יהודית כדי להטעות את הוריו רוצה לומר שאינה עובדת עבודה זרה.
פירוש זה, לפיו אהליבמה ויהודית הן אותה דמות, יוצר בעיה שכן, אהליבמה היא ממוצא חיוי ואילו יהודית ממוצא חתי, חז"ל פותרים זאת בטענה שהאבא חיווי והאמא חיתית. או לפי פירוש אחר לפיו, גם איש חיתי וגם איש חיווי באו על אשה אחת וזו ילדה לימים את ענה/בארי ולכן המקרא מייחס את הממזר פעם לאב זה ופעם לאב אחר, וכאשר ענה/בארי יולד את אהליבמה/יהודית היא יכולה להיות גם חיוית וגם חיתית. לעומת זאת הרמב"ן מפרש שיהודית מתה כיון שהייתה מורת רוח ליצחק ורבקה ובמקומה נשא עשו אהליבמה.

ההבדלים באיזכורי נשות עשו:
בראשית כו 34: “וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי."  לעשו שתי נשים יהודית בת בארי ובשמת בת אילון החיתי

בראשית כח 9:  " וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו–לוֹ לְאִשָּׁה." לעומת בשמת בת ישמעאל בבראשית לו.

בראשית לו 2-3: "עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת." לפי פסוקים אלה, לעשו שלוש נשים, בשמת בת אילון החיתי לא מוזכרת שם, במקומה מופיעה בשמת בת ישמעאל. כמו כן, בבראשית לו 3 מופיעה מחלת כביתו של ישמעאל ולא בשמת, משה ויינפלד (עולם התנך, בראשית, עמ' 169) מסביר קושי זה ומעריך כי נפלה טעות בהעתקת רשימות היוחסין. ומכאן שבשמת בת אילון החיתי היא בשמת בת ישמעאל.

בבראשית לו 4-5: "וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל.  ה וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יעיש (יְעוּשׁ) וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן." אזכור שלוש נשות עשו  ובניהן, ברשימה זו בשמת מופיעה שניה והיא אמו של רעואל,

אברהם בן הרמב"ם דורש על שינוי זה בסדר הנשים: ”טעמו לפי הנראה כי בתחילה הזכיר אותן לפי סדר נישואיהן, כי נישואי בשמת בת ישמעאל היו מאוחרים. ובבנים הקדים להזכיר את רעואל לפי שנולד לפני שילדה אהליבמה

לפי צירוף כל אזכורי הנשים של עשו מתוך הפסוקים הללו:
יהודית בת בארי החיתי
בשמת בת אילון החיתי
מחלת בת ישמעאל אחות נביות
עדה בת אילון החיתי
אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי
בשמת בת ישמעאל אחות נביות

סגירת תפריט
error: Content is protected !!
×
×

עגלת קניות