נשים בתנ"ך בנופי הגולן – מאת אורי מזר

התערוכה של דיקלה לאור נשים בתנ"ך, מוקדשת לדמות האישה והעצמת מעמדה. דיקלה אמנית מוכשרת, יצרה תערוכה מרתקת שהיא מסע הצדעה ססגוני על דמותה של האישה, בתערוכה מרהיבה ביופיה. התערוכה היא אוסף של דמויות מיתולוגיות הלקוחות מתוך הגלריה המקראית בה האישה מופיעה כמפתה, וכדמות הרואית ובעלת קסם אישי .

דיקלה מסירה את אבק הדורות ומעלה לדיון מחודש את השאלות שעדיין נגועות מן המשפט העברי הקדום, ומנהלת שיח אנאלוגי בין ימי המקרא לבין ימינו אנו. בכך היא בוחרת דמויות מתוך החברה שלנו ומעניקה להן צביון תנכ"י במלבושים עטורי גוונים ומציבה אותם בשיפולי הרי הגולן הנטושים מימות בראשית.

רמת הגולן הוא מקום מגוריה של האמנית שם נמצא רחם היצירה שלה ושם מעבר לאופק צצות ועולות בדמיונה דמויות מקראיות שכובשות את מסך היצירה שלה. התערוכה עוסקת גם בסוגיה הנצחית של היחס בין האדם לטבע וסביבתו.

ביצירתה מעוררת בנו האמנית, חשיבה נוספת על מעמדה של האישה המקראית בהקשרים העכשוויים. תפקידה של האמנות הפלסטית הוא לתת פרשנות ויזואלית חזותית, ואנו הצופים כמו במדרשים נקראים להשלמות. האישה הראשונה בתנ"ך גזרה עלינו את טעמו של החטא המר, ויחד עם זאת זכינו לראות את טעמה של ההתגשמות.

התנ"ך מאז ומתמיד היה למקור בלתי נדלה להפריה אמנותית והפך לספר המצויר ביותר בתולדות האומנות. גדולי האמנים בכל הדורות שאבו מתוך המעין האינטלקטואלי והרוחני הזה. מהבולטים בהם היו גוסטב דורה, הצייר הצרפתי שחי במאה ה-19 והצייר ההולנדי, רמברנט ואן רייאן, שחי במאה ה- 17.
רמברנט היה אבי ציורי הצבע התנכיים הוא חי ברובע היהודי של אמסטרדם שבהולנד, יחד עם יהודים ממגורשי ספרד, ומתוכם בחר דמויות אשר שמשו את יצירתו לנושאים תנכיים. הוא נהג להלבישם בשלל בגדי הידור עטורי אביזרים מזרח תיכוניים, כפי שדיקלה עושה ביצירתה.

רמברנט חי בתקופת הברוק, שביסודותיו מונח גם האור הגנוז המיוחס לעולם היהודי הקבליסטי, גם דיקלה מקפידה על ערכו של האור ומשתמשת בו ביצירותיה.

כשראיתי לראשונה את יצירותיה של דיקלה שמחתי מאוד לדעת, שאי שם ברמת הגולן חיה ויוצרת אמנית צעירה שמביאה משהו חדש לשדה האומנות, אין לי ספק שדיקלה מניחה נדבך נוסף בקו התפר המשותף לציור והצילום שעם הזמן הופכים למדיה אחת.
בשם כולנו אני מאחל לה המשך יצירה פוריה ועוד נצפה בדוד המלך…