מצלמה עם מכחול – על התערוכה

“מצלמה עם מכחול” הוא פרויקט מאוד מרגש עבורי, הוא למעשה הגשמה של רעיון שהתבשל אצלי בשנתיים האחרונות, צילום תקופתי של נשים עמלות ופועלות.

ההשפעה הראשונית הייתה למעשה מציורו של ולסקאז “האישה התופרת”. הציור מתאר אישה המרוכזת ב“עשיית” התפירה, יצירת אמנות שלמה שהוקדשה לתיעוד אישה במלאכת התפירה. כל כך הרבה שלווה ורוך מצאתי בתמונה, הפשטות היום יומית מול הגאונות והתהליך הנדרש להפקת היצירה. מכאן התחלתי בתהליך של איסוף ציורים מאותה תקופה המתעדים פעולות פשוטות, את העשייה ביום-יום, תיעוד של חול בקודש…

תקופת הרנסנס מרתקת אותי מאז ומעולם, תיאור השלמות, היופי, הדקויות, הפרטים הקטנים הם פלא בעיניי, אילו יכולתי לצייר כך לא הייתי בוחרת בצילום…
איסוף הציורים הוליד בי את הרעיון לנסות באמצעות המצלמה לייצר את אותה האווירה ששורה בציורים הללו – צילום תקופתי של נשים, חלקן עמלות בעשייה. המצלמה אפשרה לי לתעד את הסצנות המבוימות על כל פרטיהן, לעיתים בצורה טכנית מדי. כאן למעשה נכנס תהליך עיבוד התמונה, מאחר שביקשתי להשיג בפרויקט הזה בעצם את אותה האווירה הקיימת בציורים המופלאים הללו, שזרתי בתהליך העיבוד עבודה עם טקסטורות שיצרתי ושילובן בשכבות על גבי התצלומים, ובאמצעותן ביקשתי להתחקות אחר האווירה, הצבעים והתאורה, תוך השוואה מתמדת לאוסף הציורים.

הפרויקט צולם במוזיאון הבית של דונה גרציה, הצילום בביתה של הדונה גרציה הוליד ערך מוסף המתבטא בהשפעה הישירה של סיפור הגבירה דונה גרציה -* חנה נשיא על הצילומים. לעיתים תוך תכנון סצנה, מצאתי את עצמי מבלי להתכוון מנסה לתאר חלקים מסיפור חייה, כאשר ניתן לזהות בתמונות כולן מוטיבים מן הסיפור של הגבירה עצמה. בהתחשב בכך שלא זו הייתה כוונתי המקורית, אני מוצאת בכך מעין “קסם”…